סלקציה ודרס קוד: איך נכנסים למועדון בלי לעמוד בחוץ

מעט דברים הורסים ערב כמו עשרים דקות בתור שמסתיימות במשפט "הערב זה רק ברשימות". סלקציה היא חלק מחיי הלילה בישראל, לטוב ולרע. אפשר לכעוס עליה, ואפשר ללמוד איך היא עובדת.

מה זאת בעצם סלקציה

מועדון רוצה שלושה דברים: שיהיה מלא, שהקהל ייראה טוב, ושלא יהיו בעיות. הסלקטור בכניסה מנסה להשיג את שלושתם בכמה שניות לאדם. הוא לא שופט אתכם כבני אדם. הוא מנחש אם תתאימו לערב.

חשוב לדעת שהחוק בישראל אוסר הפליה בכניסה למקומות בילוי על בסיס מוצא, דת, מין, נטייה מינית, מוגבלות ועוד. מותר למקום לקבוע קוד לבוש, גיל מינימלי ורשימת מוזמנים, כל עוד הכללים חלים באופן שווה על כולם.

הבעיה של חבורת גברים

זאת האמת הלא נעימה: עשרה גברים בלי אף אישה הם הקבוצה שהכי קשה לה להיכנס. מועדונים שואפים לאיזון, ומסיבת רווקים קלאסית מפרה אותו. יש כמה פתרונות.

1. מזמינים שולחן. זה הפתרון הבטוח. חבורה עם הזמנה ועם בקבוק נכנסת כמעט תמיד. המחיר מתחלק בין כולם, וכולל מקום ישיבה ושירות.

2. נרשמים לרשימה. לרוב המועדונים יש יחצנים. הודעה יום או יומיים מראש, עם שם ומספר אנשים, משפרת את הסיכוי. היא לא מבטיחה כניסה.

3. מגיעים מוקדם. בחצות קל יותר להיכנס מאשר באחת וחצי. המקום עדיין מתמלא, והסלקטור סלחן יותר.

4. מתפצלים. שתי קבוצות של חמישה נכנסות בקלות רבה יותר מקבוצה אחת של עשרה.

5. בוחרים מקום מתאים. יש ברים ומועדונים שאין בהם סלקציה בכלל. לפעמים זה פשוט הפתרון הנכון.

דרס קוד

הכללים משתנים ממקום למקום, אבל יש בסיס משותף.

עובד כמעט בכל מקום:

• חולצה מכופתרת או חולצת טי חלקה ואיכותית.
• ג׳ינס כהה או מכנסי בד.
• נעליים סגורות ונקיות. סניקרס אופנתיות מתקבלות ברוב המקומות.

מסוכן:

• כפכפים וסנדלים.
• מכנסיים קצרים. בקיץ יש מקומות שמרשים, ורבים לא.
• גופיות.
• חולצות של קבוצות כדורגל.
• בגדי ספורט.
• כובעים, בחלק מהמקומות.

ומה עם חולצות תואמות של מסיבת רווקים? הן חמודות בפאב, ומכשול במועדון. הן מכריזות "חבורת גברים שיכורה" עוד לפני שאמרתם מילה. אם רוצים חולצות, לובשים אותן בחלק הראשון של הערב ומחליפים לפני היציאה למועדון.

התנהגות בתור

הסלקטור מסתכל עליכם גם לפני שהגעתם אליו.

• לא שיכורים מדי. מי שמתנדנד בתור לא נכנס. זאת הסיבה הנפוצה ביותר לסירוב.
• לא רועשים. צעקות ושירה בתור מזיקות לכם.
• מנומסים. "ערב טוב" ומבט בעיניים. זה פשוט, וזה עובד.
• לא מתווכחים. תשובה שלילית לא הופכת לחיובית בוויכוח. אומרים תודה והולכים למקום הבא.
• אדם אחד מדבר. מי שביצע את ההזמנה. לא שישה אנשים בבת אחת.

גיל ותעודות

גיל הכניסה החוקי למקום שמגיש אלכוהול הוא 18, אבל מועדונים רבים קובעים רף גבוה יותר: 21, 24, ולפעמים יותר, בעיקר לגברים. בודקים באתר או ברשתות של המקום לפני שיוצאים. תעודה מזהה עם תמונה היא חובה. צילום בטלפון לא תמיד מתקבל.

תוכנית גיבוי

תמיד צריך אחת. לפני שיוצאים, מחליטים לאן הולכים אם לא נכנסים. בר טוב במרחק הליכה שווה יותר מעמידה של שעה מול דלת סגורה. חבורה שיודעת לאן היא ממשיכה לא מאבדת את מצב הרוח.

האם בכלל צריך מועדון

שאלה לגיטימית. חבורות רבות מגלות שהחלק הטוב של הערב היה דווקא המסיבה הפרטית: המוזיקה שלהן, האנשים שלהן, בלי תור ובלי סלקציה. מי שמשקיע במקום פרטי טוב יכול לוותר על המועדון, או להשאיר אותו כאפשרות ולא כיעד. רעיונות למקומות יש במדריך הלופטים.

לסיכום

סלקציה היא משחק עם חוקים ידועים: מזמינים מראש, מתלבשים נכון, מגיעים מוקדם ומפוכחים, ומתנהגים יפה. מי שעושה את כל אלה נכנס ברוב המקרים. ומי שלא נכנס ממשיך הלאה בלי דרמה. לבחירת האזור, קראו את מדריך השכונות של תל אביב.